אביך ציווה לפני מותו לאמר: ‘כה תאמרו ליוסף,
אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך’.
ועתה שא נא לפשע עבדי אלוהי אביך
אביך צוה – שינו בדבר מפני השלום, כי לא צוה יעקב כן שלא נחשד יוסף בעיניו:
וא”ר אילעא משום רבי אלעזר בר’ שמעון: מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום,
שנאמר: אביך צוה וגו’ כה תאמרו ליוסף אנא שא נא וגו’.
ר’ נתן אומר: מצוה,
שנאמר: ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני וגו’.
דבי רבי ישמעאל תנא: גדול השלום, שאף הקדוש ברוך הוא שינה בו,
דמעיקרא כתיב: זואדוני זקן, ולבסוף כתיב: ואני זקנתי.
מדרש תנחומא על פרשת חוקת כא:כב
בראשית נ, טז : רש"י ויבמות על הטקסט המקראי
