הקיסר כבר היה זקן מאוד. היה עליו לבחור לעצמו יורש. מי יהיה יורש העצר?
ואיך יבחר בו הקיסר? בשל אהבתו הרבה לפרחים, החליט הקיסר לתת לפרחים לבחור. למחרת פורסמה הודעה בזו הלשון: כל צעיריי הממלכה מתבקשים להתייצב בארמון. שם הם יקבלו זרעי פרחים מיוחדים מהקיסר. "עשו כמיטב יכולתכם", אמר הקיסר, "בעוד שנה יירש הטוב מביניכם את כס המלכות". החדשות עוררו התרגשות עצומה בכל רחבי הממלכה! מכל קצות הארץ נהרו צעיריים אל הארמון כדי לקבל את זרעי הפרחים שלהם.
כשפינג קבל את הזרע שלו מהקיסר, הוא היה מאושר. הוא היה בטוח שהוא מסגל לגדל את הפרח היפה ביותר. פינג מלא עציץ קטן באדמה דשנה.הוא טמן בה את הזרע שלו בעדינות רבה. הוא השקה אותו מדי יום. הוא חכה בקוצר רוח לראות אותו נובט, צומח והופך לפרח יפהפה!
יום עבר ועוד יום, אך דבר לא צמח בעציץ שלו. פינג היה מודאג מאוד.
הוא מלא עציץ גדול יותר באדמה חדשה. ואז הוא העביר את הזרע לאדמה הכהה והדשנה. הוא חכה חדשים נוספים. ועדיין דבר לא קרה. הזמן עבר, וכבר חלפה לה שנה שלמה. האביב הגיע, וכל הצעיריים לבשו את בגדיהם החגיגיים לכבוד הקיסר. הם מיהרו לארמון עם הפרחים היפים שלהם, משתוקקים ומקוים להיבחר. פינג התבייש בעציץ הריק שלו. הוא חשב שהצעיריים ילעגו לו, כי דווקא הפעם הוא לא הצליח לגדל אף פרח.
אחד מחבריו עבר בדרכו לארמון עם צמח גדול בידו. "פינג!" אמר, "אתה לא באמת מתכון ללכת לקיסר עם עציץ ריק, נכון? לא הצלחת לגדל פרח גדול ויפה כמו שלי?" "גדלתי המון פרחים יפים משלך", אמר פינג. "זה רק הזרע הזה, הוא לא גדל".
אביו של פינג שמע את שיחתם במקרה ואמר לו:
"עשית כמיטב יכולתך, ומיטב יכולתך טוב דיו כדי להציגו בפני הקיסר".
מיד הלך פינג אל הארמון, ובידיו העציץ הריק.
הקיסר בחן את הפרחים לאט-לאט, אחד-אחד. כה יפים היו הפרחים!
אך עיניו של הקיסר זעפו והוא לא אמר דבר.
לבסוף הגיע לפינג. פינג הרכין את ראשו בבושה וציפה לעונש.
הקיסר שאל: "מדוע הבאת עציץ ריק?"
פינג החל לבכות וענה: " שתלתי את הזרע שנתת לי והשקיתי אותו מדי יום, אך הוא לא נבט. העברתי אותו לעציץ טוב יותר עם אדמה טובה יותר, ובכל זאת הוא לא נבט!
טפלתי בו לאורך כל השנה, אבל דבר לא צמח.
לכן נאלצתי להביא היום עציץ ריק, בלי פרח. עשיתי כמיטב יכולתי".
כששמע הקיסר מלים אלו, התפשט על פניו חיוך והוא הניח את זרועו על כתפו של פינג.
אז פנה לכולם ואמר: "מצאתי אותו! מצאתי את היחיד שראוי להיות קיסר!
אינני יודע מאין לקחתם אתם את הזרעים, אך הזרעים שקבלתם ממני היו מבושלים,
ולא ניתן היה להנביט אותם.
אני מעריך את אומץ לבו של פינג, שהעז להופיע בפני עם האמת הריקה.
כעת אגמול לו בכל ממלכתי ואעשה אותו קיסר על כל הארץ".
מחלוקת בית שמאי ובית הלל כתובות י.
קטרין מנספילד
