White lies | Resources

מתוך דבריו של מקס נורדאו בקונגרס הציוני הראשון”

“[בגיטו], מצא היהודי את עולמו שלו, הוא היה לו למקלט בטוח, שערכו הרוחני והמוסרי היה בשבילו כשל ארץ מולדת.
כאן היו החברים, שביניהם רצה להגיע לחשיבות, רצה וגם יכול; כאן היתה דעת הקהל, שההכרה שלה היתה המטרה של אהבת הכבוד, ושזלזול או יחס שלילי מצדה היה העונש על התנהגות ראויה לגנאי,
כאן ידעו להוקיר את כל התכונות היהודיות המיוחדות …
מה חשיבות היתה לדבר אם מחוץ לגיטו הביטו בבוז על מה שבגיטו זכה לתהילה?
לא היתה כל חשיבות לדעתם של העומדים בחוץ, שהרי זו היתה דעה של שונאים נבערים.
כל יהודי שאף למצוא חן בעיני אחיו, והפקת רצון מאת האחים היתה תוכן חיים בעל ערך.

כך היו חייהם של יהודי הגיטו שלמים מבחינה מוסרית. מבחינה חיצונית היה מצבם בלתי בטוח, לעתים קרובות מסוכן מאוד, אבל מבחינה פנימית עלה בידם לעצב את עצמותם לכל צדדיה ולא היה בנפשם כלום מן המקוטע. הם היו בני אדם הרמוניים, שלא היו חסרים אף אחד מיסודות הקיום הנורמאלי של אדם חברותי.”
[וזהו מה שאירע ליהודים, לפי נורדאו, בכל מקום שם הגיעה אליהם בשורת האמנציפציה.
השוויון בפני החוק הבטיח ליהודים שהם אזרחים גמורים של ארץ מושבם, ו]”כמו מתוך שכרון מיהר היהודי להרוס מיד את כל הגשרים מאחוריו.
מעכשיו היתה לו מולדת אחרת ושוב לא היה לו צורך בגיטו … תוך דור אחד או שניים, הכל לפי הארץ … יכול היה היהודי להאמין שאינו אלא גרמני , איטלקי וכדומה. […]

הנה פרצה באירופה המערבית לפני עשרים שנה בערך האנטישֵמִיות…וגילתה לעיני היהודי הנִבעַת את מצבו האמיתי, שנעלם ממנו כל אותו הזמן.
אמנם עדיין רשאי היה להשתתף בהצבעה לבחירת צירי-העם, אבל הוא ראה את עצמו מורחק ומוּצָא, באדיבות או בגסות, מכל האגודות והאסֵפות של בני-ארצו הנוצריים. עדיין הייתה לו זכות התנועה החופשית, אבל בכל מקום נתקל בכתובות שאמרו לו: “ליהודים הכניסה אסורה”. עדיין היה זכאי למלא את כל החובות המוטלות על אזרח-המדינה, אבל הזכויות, חוץ מזכות הבחירה הכללית, הזכויות המעולות, שהן נחלת הכִּשָרון והחריצות, זכויות אלו נשללו ממנו ביד גסה.

כזה הוא מצבו הנוכחי של היהודי המשוחרר באירופה המערבית. על עצמיותו היהודית וִיתֵר, והאומות מודיעות לו שאת עַצמִיוּתן שלהן לא סיגֵל לו. הוא מתרחק מבני-גזעו, מפני שהאנטישמיות הִבאישָה את רֵיחם גם בעיניו שלו, ובני-ארצו דוחים אותו מפניהם כשהוא רוצה להידבק בהם. המולדת של הגֶטו אָבדָה לו, והארץ שבה נולד מסרבת להיות לו מולדת. אין לו כל קרקע תחת רגליו ואין לו שום שייכות לאיזו חברה שהיא, שיוכל להיספח עליה כחבר רצוי בעל זכויות שלֵמוֹת… יש לו ההרגשה, שכל העולם שונא אותו, ואינו רואה מקום שבו יוכל למצוא יחס לבבי חם, כשהוא זקוק לו ונִכסף אליו.
זוהי צָרַת היהודים המוסרית, שהיא מַרָה מן הגופנית, כי היא פוגעת בבני-אדם מפותחים יותר, גֵאים יותר ובעלי הרגשות דקות יותר. היהודי המשוחרר הוא מחוּסר שורשים, מחוּסר ביטחון ביחסיו אל האנשים הקרובים לו, מלא דאגה במגעו עם זרים, מלא חשד אף ביחס לרגשותיהם הנסתרים של ידידיו עצמם. את כוחותיו הוא מכַלֶה בהתאמצות לדכֵּא ולהכחיד או לכל הפחות להעלים את מַהוּתוֹ, כי חושש הוא שֶמָא מַהוּת זו תוּכַּר כמהות יהודית, ולעולם אין לו את רגש החֶדוָוה להראות את עצמו כולו כמו שהוא, להיות הוא עצמו בכל רעיון ורגש, בכל ניע של הקול בכל ניד עפעף, בכל תנועת אצבע.
בפנימיותו הוא נעשה בעל מום, בחיצוניותו – מזויף.
לפיכך הוא תמיד מגוחך ובליבותיהם של בני-אדם אצילי רוח ויפֵי נפש הוא מעוֹרֵר גועל, כמו כל דבר כּוֹזֵב…

פחד יתקפני כשאני מעלה על דעתי את התפתחותו העתידה של דור זה, דור האנוסים החדשים, שאין להם כל מִשען מוסרי באיזו מסורת שהיא, שנפשם מלאה רעל של שנאה, הן לגזעם והן לגזע הזר, שרגש הכבוד העצמי שלהם מעורער על-ידי ההכרה המתמדת שהם אחראים לשקר יסודי. אחרים מקווים לתשועה מן הציונות, שהיא להם לא מילוי הבטחה אגדית שבכתבי הקודש, אלא הדרך לקיום שבו ימצא סוף סוף היהודי אותם תנאי-החיים הפשוטים והראשונים, שהם מוּבָנים מאליהם לכל מי שאינו יהודי בשני חלקי העולם, זאת אומרת: עמדה חברותית בטוחה, חברה טובת-עין, אפשרות לנצל את כל כוחותיו האוֹרגָאנִיים לשם התפתחותה של מהותו האמיתית, במקום להשתמש בהם לרעה, לשם דיכויה של מהות זו, זיופה, או הַעֲלָמָתָה.

מתוך נאומו של מקס נורדאו בקונגרס הציוני הראשון בבאזל 1897

 

הצעות לדיון בכיתה

1. קראו את דבריו של מקס נורדאו. במהלך הקריאה סמנו ארבעה ניגודים הכתובים בו.

2. נורדאו יכול היה לדבר על ניגודים אחרים לגמרי – למשל בין סגירות ופתיחות, בין קדמה ומסורת ואף אחרים. אילו צדדים באישיותו של האדם או בקשר בין האדם וסביבתו מייצגים הניגודים בהם בחר נורדאו להתמקד?

3. נורית, תלמידת כיתה י’ היא כנרת מחוננת. מאז היותה בת חמש היא מנגנת בכינור ובכך היא מצטיינת. היא קוראת פרטיטורות להנאתה ואינה מוצאת עניין כלל במשחקי מחשב וסדרות טלויזיה לנוער. נורית חברותית מאד, ואוהבת לצאת עם חבריה וחברותיה לבילויים וגם להתנדבויות במסגרת המחוייבות האישית. נסו לחשוב על מצב שבו עדיף לנורית שלא ידעו על יכולותיה והידע המיוחד שלה, וכתבו כחצי עמוד על חויה זו מנקודת מבטה.

4. ציינו שלושה יתרונות (לה ולחבריה) בכך שנורית תוכל להתבטא בחופשיות.

5. מהם התנאים הנדרשים כדי שתוכל להביע את עצמה ואת תחומי העניין שלה גם בקרב בני גילה שאינם כמוה?

Related Sources

Avatar

כיצד מרקדין לפני הכלה?

מחלוקת בית שמאי ובית הלל כתובות י.

Avatar

עץ התפוח

קטרין מנספילד