היש להסתיר מחולה קשה את מצבו,
כדי לתת לו כוח  ואמונה להיאבק במחלה?
או שמא אדרבה: בדרך כלל יש להעמיד החולה על מצבו,
ורק לעיתים רחוקות יש לשנות לו ?

נראה לענ"ד כי ברוב הפעמים יש לספר לחולה את האמת.
על פי הטעמים שנפרוס כאן בעז"ה, 
יעלה כי בשרות למען החולה לא תהא האמת גרועה מהשקר, 
ואם שיש וראוי להסתיר מפני חולה את האמת, משום טובתו, 
הנה ברוב הפעמים,  נראה כי זכותו של החולה לדעת את מצבו, 
להרהר תשובה בליבו, 
ובמיוחד זכותו ואף חובתו של חולה במצב חמור, רח"ל,
להכין עצמו לעולם שכולו טוב, 
הם הם העיקר ולא ניתנים למניעה מבעליהם בשום אופן..

..יש  חשש שאם יוודע לחולים שהלכה רווחת היא 
להורות לרופאים ולקרובי המשפחה ירה"ש, 
תמיד להסתיר את האמת על המצב מפני החולה, 
דווקא כך ישבר ליבם ולא יהא להם שום אמון במערכת הרפואה 
לא לטב ולא למוטב, ח"ו.

למאמר המלא כאן 

)